פסק-דין בתיק ת"ק 47789-08-11

בפניי תביעה ותביעה שכנגד בגין נזק שנגרם לרכבי הצדדים בתאונת דרכים ברחוב שמואל הנביא שבירושלים. כל אחד מן הצדדים טען כי התאונה ארעה בשל רשלנותו של זולתו.

הדיון בתיקים התקיים ביום 18.12.11.

סיכומי התובעים הוגשו ביום 22.12.11 ואילו סיכומי הנתבעים הוגשו ביום 26.12.11.

מטעם התובעים העידו התובעים וכן מר יעקב שליסל (להלן " מר שליסל"). מטעם הנתבעים העידו הנתבע 1 ומר שאול אילוז (להלן " מר אילוז").

פרשת התביעה

העידה התובעת 2 כי נסעה בנתיב הימני(המיועד לתחבורה ציבורית, והפונה ימינה בלבד), ומשהבינה כי שגתה ניסתה להשתלב בנתיב השמאלי (על מנת לנסוע ישר). לדבריה, חיכתה שהרמזור בנתיב השמאלי יתחלף לירוק לצורך השתלבותה כאמור. הנתבע היה באותה עת שני כלי רכב מאחוריה, בנתיב הימני. הוא האיץ ונכנס לנתיב השמאלי לפניה, וכתוצאה מכך התנגש ברכבה פעמיים. ע"פ עדותה היא עצרה במקום, הנתבע 1 החל לצעוק ולקלל אותה. מכיוון שעיכבו את התנועה התקדמו ועצרו בתחנת אוטובוס אחרי הצומת. כתוצאה מהפגיעה נפלו חלקים שונים מרכבה, אותם אסף הנתבע מן הכביש אל רכבו. עד ראיה, שחזה במתרחש, הציע לתובעת את פרטיו ובתגובה לכך הנתבע 1 תקף אותו מילולית.

לדברי התובעת, היא מסרה לנתבע 1 את פרטיה אך הוא לא נאות למסור את פרטיו. במועד מאוחר יותר הוא התקשר אליה והתנצל על דבריו והתנהגותו.

בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי אינה מרבה לנסוע באזור זה, ועל כן טעתה בנתיב. לדבריה גם הרכב שהיה מאחוריה טעה כמותה לחשוב שהנתיב הימני ממשיך ישר.

עד התביעה,  מר שליסל, העיד שאין זו הפעם הראשונה בה הוא עד לתאונות במקום זה. לדבריו, ראה את התובעת נוסעת בנתיב השמאלי בו התנועה התקדמה לאט. הוא הבחין ברכב הנתבע 1 המגיע מהנתיב הימני, מאיץ כדי לעקוף את התנועה ולהספיק את הרמזור, ניסה להשתלב וכך קרתה התאונה.

העד טען שקיבל טלפון מבחור שהציג עצמו כסוכן ביטוח, דיבר בטון מאיים ואמר לו שלא יתערב בתיק. עוד העיד שאינו מכיר את מי מהצדדים וכי מסר את פרטיו רק מאחר ושמע כיצד הנתבע 1 צועק על התובעת.

פרשת ההגנה

העיד נתבע 1 כי מדובר בכביש בו הוא נוהג כל יום. לדבריו, נסע בנתיב השמאלי ובשלב מסוים כאשר הגיע בסמוך לרמזור ניסו כלי רכב להשתלב מן הנתיב הימני. כאשר בלם לפני הרמזור התנגשה בו התובעת מאחור, וזאת - לדבריו - כתוצאה מרצונה לעקוף את הפקק.

מר שאול אילוז העיד מטעם הנתבעים. לדבריו, ביום האירוע נסע במונית במקום, ראה את התובעת מנסה להשתלב מן הנתיב הימני לנתיב השמאלי, ראה שהיא נכנסה לפני רכב הנתבע וגרמה לתאונה. העד הודה שהוא מכיר את הנתבע 1 אישית, והציע לנתבע 1 את עדותו כאשר הגיע אליו למפעל.

דיון והכרעה

אין  חולק כי התאונה התרחשה מטרים ספורים לפני הרמזור שבצומת (עמוד 8 שורה 14).

אין מחלוקת כי התובעת הגיעה מהנתיב הימני של הכביש (עמוד 1 שורה 11).

כמו כן, אין מחלוקת כי ניסתה להשתלב בנתיב השמאלי (עמוד 1 שורה 11), דברים אלה מתחזקים לאור דבריה בדבר אי היכרותה את המקום.

המדובר בגירסה מול גירסה. בנסיבות אלה על ביהמ"ש לשקול את מידת האמון אותה הוא רוכש לכל אחד מן הצדדים, ולעדיהם.

עקרון היסוד בס' 53 לפקודת הראיות הינו כי ערכה של עדות ומהימנותה, נקבעים בהתאם להתרשמותו הישירה של ביהמ"ש ממאפייני העדות. ההגיון שמאחורי עקרון זה טמון בעובדה שהשופט היושב בדין הוא זה אשר שומע את העדות באולם ביהמ"ש ולפיכך יכול להבחין בפרטי האמת העולים ממנה. בענין ע"פ 347/88 דמיאניוק נ. מ.יפ"דימז (4) 221, 635, נקבע בענין זה :